פטור ממס הכנסה מסיבות רפואיות

כמה זמן לוקח לקבל אישור פטור ממס הכנסה עקב מחלה

מחלה קשה עלולה לפגוע באופן דרמטי ביכולתו של אדם לתפקד, לעבוד ולפרנס את עצמו ואת משפחתו. במצבים אלה, החוק בישראל מעניק לחולים הזכאים לכך, אפשרות לקבל פטור ממס הכנסה זמני או קבוע מתשלום מס הכנסה. עם זאת, על מנת לממש זכות זו, יש לעבור תהליך בירוקרטי הדורש הגשת מסמכים ואישורים שונים והוכחת העמידה בקריטריונים שנקבעו בחוק. במאמר זה נסקור לעומק את הנושא של קבלת אישור לפטור ממס הכנסה עקב מחלה, ונתמקד בשאלה המרכזית – כמה זמן אורך התהליך עד לקבלת האישור המיוחל?  

הזכאות לפטור ממס הכנסה על רקע רפואי

פקודת מס הכנסה מגדירה את הקריטריונים לקבלת פטור ממס הכנסה לאנשים עם מוגבלויות ובעיות רפואיות. בנוסף, תקנות מס הכנסה מונות רשימה ארוכה של מחלות ספציפיות שהעונים על הגדרתן, בכפוף לחומרת המצב הרפואי, עשויים להיות זכאים אף הם לפטור. בין היתר, מדובר במחלות כגון: סרטן, סוכרת, טרשת נפוצה, אפילפסיה, אי ספיקת כליות כרונית, דלקת מפרקים שגרונית (ראומטואידית), מחלות לב חמורות ועוד. חשוב להדגיש כי עצם קיומה של מחלה מהרשימה אינו מהווה תנאי מספיק, ונדרשת גם פגיעה ממשית בתפקוד ובהשתכרות. על מנת לממש את הזכאות לפטור יש להגיש בקשה מסודרת ומנומקת למס הכנסה, בצירוף מסמכים המוכיחים את המצב הרפואי ואת השפעתו על כושר העבודה. הבקשה נבחנת על ידי פקיד השומה, אשר מוסמך להחליט האם לאשר את הפטור ובאיזה היקף – מלא או חלקי, זמני או תמידי.  

הגשת הבקשה לפטור – המסמכים הנדרשים

כדי להגיש בקשה לקבלת פטור ממס הכנסה עקב מחלה, על הנישום לצרף מספר מסמכים חיוניים:

1. טופס 1516 – "בקשה לפטור ממס הכנסה עקב נכות/מחלה קשה". יש למלא את הטופס במלואו ולחתום עליו כנדרש.
2. אישורים רפואיים מפורטים מרופא מומחה בתחום הרלוונטי, הכוללים את האבחנה המדויקת, פירוט הממצאים והתסמינים, מידת הנכות (באחוזים), תיאור מגבלות התפקוד וכושר העבודה, והתייחסות לשאלה האם המצב צפוי להשתפר בעתיד. חשוב שהמסמכים יהיו עדכניים, רצוי מהשנה האחרונה.
3. אישורי אבחון של ועדות רפואיות אחרות, כגון נכות כללית של הביטוח הלאומי או של משרד הביטחון, ככל שקיימים כאלה.
4. מכתב רשמי מהמעסיק, המציין את סוג העבודה ואת השינויים שחלו בעקבות המחלה (היעדרויות, ירידה בתפוקה, שינוי בהיקף המשרה וכדומה).
5. תלושי שכר לשנה שקדמה למחלה, ולתקופה שחלפה מאז פרוץ המחלה. זאת כדי להמחיש את הפגיעה בהכנסות עקב המצב הרפואי.
6. דוחות רפואיים וסיכומי מחלה מבתי חולים או ממכונים רפואיים בהם התקבל טיפול או אובחנה המחלה.
7. כל מסמך אחר הרלוונטי לעניין ועשוי לתרום לביסוס הבקשה, לפי העניין והנסיבות האישיות.

 

לוחות זמנים משוערים למתן מענה

לאחר הגשת הבקשה והמסמכים הנלווים לפקיד השומה, נפתח תיק בנושא והטיפול בו מתחיל. פקיד השומה בודק את הבקשה ואת המסמכים הרפואיים, ובמידת הצורך מתייעץ עם הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי או עם גורמים מקצועיים נוספים. משך הזמן שיידרש למתן תשובה תלוי במספר גורמים:

1. מורכבות התיק הרפואי– ככל שהמחלה נדירה או חריגה יותר, וככל שהאבחנות והמסמכים הרפואיים מורכבים יותר, כך צפוי התהליך להימשך זמן רב יותר. זאת משום שפקיד השומה עשוי להזדקק להתייעצויות נוספות ומעמיקות עם ועדות רפואיות או מומחים בתחום.
2. איכות ושלמות המסמכים שהוגשו – מסמכים מפורטים, רלוונטיים ועדכניים יסייעו לפקיד השומה לגבש החלטה מהירה יותר. לעומת זאת, מסמכים חסרים, לא ברורים או ישנים מדי עלולים לעכב את התהליך ולחייב השלמות ובירורים נוספים. לכן חשוב מאוד להגיש את הבקשה כשהיא מלאה ומסודרת.
3. עומס בלשכת פקיד השומה – בתקופות עמוסות במיוחד, כמו למשל בסוף שנת המס, עלולים להיווצר עיכובים בטיפול בבקשות לפטור עקב ריבוי הפניות. כמו כן, לשכות פקידי שומה מסוימות עמוסות יותר מאחרות, מה שעשוי להשפיע על קצב הטיפול בתיקים.
4. הצורך בהשלמת מידע או מסמכים – במקרים בהם פקיד השומה מוצא כי חסרים בבקשה פרטים או אישורים הכרחיים, הוא שולח למגיש הבקשה דרישה להשלים את החוסרים. ברור שהדבר מוסיף זמן לתהליך הכולל, עד לקבלת ההשלמות המבוקשות.
5. מועד הגשת הבקשה – בקשה המוגשת בתחילת השנה, כשעדיין לא הצטברו עיכובים ופיגורים בלשכת פקיד השומה, תטופל בזריזות רבה יותר לעומת בקשה המוגשת לקראת סוף שנת המס.

בפועל משך הזמן עד לקבלת ההחלטה בתיק יכול לנוע בין חודש-חודשיים במקרים פשוטים, ועד חצי שנה ויותר במקרים מורכבים. אם חלפו שלושה חודשים מאז הוגשה הבקשה ועדיין לא התקבל מענה, מומלץ לפנות טלפונית או בכתב לפקיד השומה בנימוס, לברר מה סיבת העיכוב ומתי צפוי להתקבל אישור או תשובה עניינית אחרת.  

הענקת הפטור – מכאן ולהבא או למפרע

עם קבלת ההחלטה לאשר את הבקשה לפטור ממס הכנסה עקב מחלה, יש חשיבות למועד שממנו ייכנס הפטור לתוקף. ברוב המקרים, בהתאם לפקודת מס הכנסה, הפטור יינתן רק לגבי הכנסות מהמועד שבו הוגשה הבקשה לפקיד השומה ואילך – כלומר "מכאן ולהבא". אולם, במקרים חריגים ובהתקיים נסיבות מיוחדות, החוק מסמיך את פקיד השומה לאשר פטור רטרואקטיבי למפרע, גם לתקופה מוגבלת שקדמה להגשת הבקשה. זאת למשל כאשר המבקש לא ידע ולא יכול היה לדעת שמגיע לו פטור ממס הכנסה עקב מצבו הרפואי הקשה, או שהתקיימו נסיבות אישיות יוצאות דופן שמנעו ממנו להגיש את הבקשה במועד סמוך יותר לפרוץ המחלה. רצוי להגיש את הבקשה בהקדם האפשרי לאחר גילוי המחלה והתגבשות הנסיבות המצדיקות קבלת הפטור. בדרך זו ניתן למנוע הפסד מיותר של הטבות המס.  

דחיית הבקשה לפטור – אפשרויות הערעור

• כאשר פקיד השומה דוחה בקשה לפטור ממס הכנסה עקב מחלה, החוק מקנה למבקש זכות להשיג ערעור על ההחלטה תוך 30 ימים מיום קבלתה. השגה כזו צריכה לכלול טיעונים עובדתיים ומשפטיים המצביעים על טעות בהחלטת פקיד השומה ומצדיקים לטענת המבקש מתן פטור ממס הכנסה. אם פקיד השומה דוחה גם את ההשגה, עומדת למבקש הזכות לערער בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, שוב בתוך 30 ימים מהמועד בו נמסרה לו החלטת הדחייה. כמו כן, ניתן לנסות להגיש למס הכנסה בקשה חדשה לפטור, כשהיא מבוססת הפעם על מסמכים רפואיים עדכניים ומפורטים יותר, או לאחר שחל שינוי משמעותי במצב הרפואי.
• אם המחלה והפגיעה התפקודית ביכולת העבודה התגלו לאחר הגשת הדוח השנתי למס הכנסה, אפשר לבקש תיקון הדוח ולצרף את האישורים הרפואיים הרלוונטיים. זאת בתנאי שטרם נסתיימה "תקופת ההתיישנות" – הזמן שבמהלכו ניתן לבקש מרשויות המס לתקן דוחות ולהחזר מס, העומד נכון לעכשיו על 4 שנים מתום שנת המס הרלוונטית.
• קבלת פטור ממס הכנסה על רקע של מחלה קשה היא הליך בירוקרטי מורכב, אך בהחלט אפשרי לאור החקיקה המקלה בנושא. משך התהליך ייגזר ממשתנים רבים כמו מורכבות המקרה, עומס העבודה בלשכת פקיד השומה, הצורך בהשלמת מידע, איכות ומקצועיות המסמכים הרפואיים שיוגשו ועוד.
• באופן כללי, רשות המיסים שואפת לספק מענה לבקשות לפטור בתוך פרק זמן של 3-6 חודשים לכל היותר, כשברוב המקרים "הפשוטים" ישנו מענה תוך חודש-חודשיים. עם זאת, לעתים קורה שבתיקים סבוכים יותר משך הטיפול מתארך. זאת אחת הסיבות שמומלץ להיעזר באנשי מקצוע כמו עורכי דין