פטור ממס הכנסה
בשנים האחרונות עלה לכותרות השיח הציבורי בישראל נושא אישורי פטור ממס הכנסה.
החוק בישראל מעניק פטורים והטבות מס לאוכלוסיות ומצבים שונים, כדוגמת הפרשות לקרנות השתלמות, ביטוחי בריאות, והפקדות לחיסכון פנסיוני.
מטרת הפטורים היא בדרך כלל לעודד חיסכון וצריכה של שירותים חברתיים לטווח ארוך. עם זאת, בשנים האחרונות נשמעות טענות רבות כנגד היקף הפטורים ומידת ההוגנות שלהם. מאמר זה יבחן מזוויות שונות את מערכת הפטורים ממס הכנסה בישראל
קצת היסטוריה על מיסים ופטורים
לפני שהפך למדינאי וסייע בניסוח החוקה האמריקנית, בנג'מין פרנקלין, היה דמות מוכרת מאוד במושבות האמריקניות בזכות ספריו, המצאותיו וגילוייו המדעיים.
לכן, אין זה מפתיע שכבר ב-1789 הוא הצליח לזקק במשפט אחד מציאות משותפת לרוב תושבי הציוויליזציה האנושית. במכתב ששלח לז'אן בטיסט לה רוי, שעסק גם בחוקה האמריקנית, הוא ציין את מה שנתפס היום כמובן מאליו, כאשר כתב "אבל בעולם הזה לא ניתן לומר דבר שהוא בטוח, מלבד מוות ומיסים". זה היה נכון לפני 234 שנים כמו שזה נכון היום רק שנוספה כוכבית קטנה – פטור מתשלום מיסים.
תופעת הפטור מתשלום מיסים החלה כבר באירופה של ימי הביניים, אך אז היא ניתנה לבני אצולה ואנשי דת. רק עם עליית הקפיטליזם והתיעוש המודרני, החל הרעיון לקבל תאוצה ולהתבסס כמדיניות כלכלית וחברתית. פרנקלין לא טעה, מס ההכנסה והמוות הם עדיין נוכחים וקבועים, אך ככל שחלף הזמן, נתינים משוללי זכויות הפכו לאזרחים, וזכו לקבל יותר ויותר פטורים ממס הכנסה.
מהו פטור ממס הכנסה?
פטור ממס הכנסה בישראל ובכלל מתייחס להטבות שונות במס המוענקות על ידי רשויות המס לאוכלוסיות ולמצבים מסוימים. פטורים נפוצים הם על הפרשות לקרנות השתלמות, רכישת ביטוח בריאות משלים, והפקדות לחיסכון פנסיוני. כמו כן קיימים פטורים לאוכלוסיות ספציפיות כמו נכים, עולים חדשים, תושבי יישובים מסוימים ועוד. הפטורים שנויים במחלוקת בטענה שחלקם אינם ממוקדים דיים, ומיטיבים יתר על המידה עם בעלי הכנסות גבוהות. לעומת זאת, יש הרואים בהם כלי חיוני לעידוד חיסכון ארוך טווח וצמצום פערים חברתיים. הדיון בנושא פטורי המס בישראל נמשך כחלק מהשיח על מדיניות המס ההוגנת והיעילה.
מדוע מעניקים פטור ממס הכנסה?
ממשלות מעניקות פטורים ממס הכנסה ממספר סיבות עיקריות:
ראשית, פטורי מס משמשים ככלי לעידוד השקעות ופעילות כלכלית בתחומים שהממשלה רוצה לקדם, כמו חיסכון לטווח ארוך, יזמות עסקית או פיתוח אזורי.
שנית, פטורים מאפשרים לממשלה להפחית את נטל המס על אוכלוסיות חלשות או לעודד השתתפות בפעילות חברתית רצויה, כמו תרומות למוסדות ציבור.
פטורי מס גם מסייעים לממשלה להשיג מטרות חברתיות כמו קידום השכלה גבוהה, עידוד ילודה, שיפור הבריאות והביטחון הסוציאלי של האזרחים.
מתן פטורים הוא דרך לכוונן התנהגות ללא צורך בהוצאה תקציבית ישירה. עם זאת, מתן פטורי מס גורר אובדן הכנסות לממשלה ולכן יש להשתמש בו באופן אחראי ומבוקר.
פטורי מס גם עלולים ליצור אי שוויון אם הם מיטיבים בעיקר עם בעלי הכנסות גבוהות. לכן על הממשלה לשקול בכובד ראש היכן ליישם פטורים ומה תהיה מידת ההטבה, כדי להשיג מדיניות הוגנת ויעילה של מס הכנסה.
ההיסטוריה של פטורי מס הכנסה בישראל
מאז הקמת המדינה ב-1948, מערכת המס בישראל כללה פטורים והנחות לאוכלוסיות ומטרות שונות.
בתחילה היו אלה בעיקר פטורים לעולים חדשים, משפחות מרובות ילדים ותושבי אזורי ספר. בשנות ה-50 וה-60 החלו להתפתח פטורים על חיסכון פנסיוני והשתלמות מקצועית כחלק מעידוד התעסוקה והמשק. בשנות ה-70 וה-80, עם התרחבות השירותים החברתיים בישראל, נוספו פטורים על בריאות, חינוך ורווחה. בתקופת הממשלות הניאו-ליברלית של שנות ה-2000 הורחבו משמעותית הפטורים על חיסכון פנסיוני כחלק ממדיניות כלכלית שהעדיפה את השוק הפרטי.
בשנים האחרונות ישנה ביקורת גוברת על היקף הפטורים והטענה שחלקם תורמים לאי-שוויון בחברה. עם זאת, הפטורים עדיין נתפסים ככלי חשוב של מדיניות חברתית וכלכלית. אופי הפטורים ממס הוא גם תוצר של תפיסות עולם חברתיות כלכלות ולכן הם יכולים להשתנות בהתאם לתפיסה הכלכלית חברתית של הממשלה.
פטור ממס בקרנות השתלמות
קרנות השתלמות הן מכשיר חיסכון לטווח ארוך שנועד במקור למטרות השתלמות מקצועית ורכישת השכלה גבוהה. בישראל קיימים מספר פטורים ממס על הפקדות לקרנות השתלמות, שנועדו לעודד חיסכון זה. עובד יכול להפקיד עד 2.5% ממשכורתו לקרן השתלמות בקבלת פטור ממס הכנסה. מעסיקים יכולים להפריש עד 7.5% נוספים ממשכורת העובד לטובת קרן השתלמות, גם כן ללא מס.
כספים שנצברו בקרן ניתנים למשיכה לאחר 6 שנים. הפטורים על קרנות השתלמות נועדו לעודד חיסכון ארוך טווח לצרכי השכלה בקרב העובדים. עם זאת, יש המבקרים אותם כרגרסיביים מכיוון שהם מאפשרים לבעלי הכנסות גבוהות לחסוך סכומים גדולים יותר בפטור ממס. הדיון סביב עיצוב הפטורים הללו עדיין מתנהל, תוך ניסיון למצוא את האיזון הנכון בין עידוד החיסכון להשכלה לבין צמצום אי-השוויון הנובע מהטבות מס גורפות.
פטור ממס על חיסכון פנסיוני
חיסכון פנסיוני הוא מרכיב חשוב בהבטחת ביטחון כלכלי לאזרחים לאחר פרישה מעבודה. על מנת לעודד חיסכון זה, החוק בישראל מאפשר מתן פטורים ממס הכנסה על הפקדות למוצרי חיסכון פנסיוני שונים כגון קרנות פנסיה, קופות גמל לתגמולים וביטוח מנהלים. החל משנת 2008 נכנס לתוקף חוק ההתייעלות הכלכלית אשר הרחיב משמעותית את הפטורים על חיסכון פנסיוני.
מטרת החוק היא לעודד את האזרחים לחסוך יותר לקצבה חודשית בגיל פרישה. עם זאת, קיימת ביקורת על כך שהפטור הנרחב מקטין את הכנסות המדינה ממסים ותורם לאי שוויון, שכן בעלי הכנסות גבוהות נהנים ממנו יותר. השאיפה היא למצוא את האיזון הנכון בין עידוד החיסכון הפנסיוני לבין חלוקה הוגנת של נטל המס.
נכות ופטור ממס
אנשים עם מוגבלות פיזית זכאים בישראל למספר הטבות בתחום המיסוי המהוות למעשה פטור חלקי ממס הכנסה.
פטורים אלו נועדו להקל על הקשיים הכלכליים עמם מתמודדים רבים מהנכים ולאפשר שילוב טוב יותר בחברה. הפטור המרכזי הוא הכפלת נקודות הזיכוי ממס לנכים המוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי. ככל שדרגת הנכות גבוהה יותר, כך גדל מספר נקודות הזיכוי.
נכים הזכאים לקצבת ניידות מקבלים פטור מלא ממס על קצבה זו. בנוסף, נכים יכולים לפתוח חשבון חיסכון מיוחד בבנקים עם פטור ממס על הריבית שנצברת.
קיימים גם הקלות ופטורים על מיסי רכב ועל טלפונים סלולריים לנכים. עם זאת, יש הטוענים שההטבות אינן מספיקות וכי יש להרחיב את האישור פטור ממס הכנסה של נכים קשים. מנגד אחרים טוענים שיש לייעד את המשאבים לשילוב נכים בתעסוקה ולא להטבות מס. האיזון הראוי בין פטורי המס לנכים לבין מטרות חברתיות אחרות עדיין נתון לדיון ציבורי.
נקודות זיכוי
אחת ההטבות הניתנות לנשים בישראל בתחום המיסוי היא מתן נקודות זיכוי מוגדלות ממס הכנסה. נשים זכאיות ל-0.5 נקודות זיכוי נוספות לכל ילד עד גיל 18, בנוסף לנקודה אחת עבור כל נפש במשפחה. נקודות הזיכוי מקטינות את סכום מס ההכנסה שיש לשלם על הכנסה חייבת, ולכן הן מהוות למעשה פטור ממס הכנסה.
ככל שיש יותר ילדים, כך גדל מספר נקודות הזיכוי והחיסכון במס. הרציונל מאחורי מתן הטבה זו הוא לפצות נשים על אובדן הכנסה פוטנציאלית עקב גידול ילדים, ולעודד ילודה. עם זאת, יש הטוענים שההטבה מיושנת ומנציחה תפקידי מגדר מסורתיים.
כמו כן, היא עלולה לתרום לאי שוויון בין משפחות. הרחבת נקודות הזיכוי לנשים היא דוגמה לשימוש בפטור ממס ככלי למדיניות חברתית.
פטור ממס לחברות ועסקים
ממשלות נוהגות להעניק פטורים והטבות מס שונות לחברות ועסקים, במטרה לעודד פעילות כלכלית רצויה. פטורים אלו עשויים לכלול הקלות במס חברות, מס הכנסה, מכס, מע"מ ומיסוי מקרקעין. מטרת הפטורים היא בדרך כלל למשוך השקעות, לעודד יצוא, לקדם ענפים מסוימים או לפתח אזורי פריפריה.
לדוגמה, חברות היי-טק יכולות ליהנות ממס חברות מופחת על מנת לעודד חדשנות. עם זאת, קיימת ביקורת על כך שפטורים מוגזמים לעסקים גורמים לאובדן הכנסות גדול מדי לממשלה. בנוסף, לעיתים הם מתמרצים עסקים לפעול באופן לא יעיל רק כדי ליהנות מהפטור. פטורים סלקטיביים עלולים גם לעוות את התחרות וליצור אי-שוויון בין ענפים.
עם זאת, כשהם מעוצבים נכון ובזהירות, פטורי המס לעסקים יכולים לשמש כלי מדיניות חשוב לקידום צמיחה כלכלית. יש צורך בבחינה שוטפת של יעילותם של פטורים אלו ובאיזון מול מטרות חברתיות רחבות יותר.
העשירים והפטורים
קבוצת ההכנסה העליונה בישראל נהנית ממספר פטורים והקלות במס אשר מקטינים את חבות המס האפקטיבית שלה. פטורים אלו כוללים בין היתר הטבות מס על רווחי הון, דיבידנדים, אופציות לעובדים ופטורים על הפרשות פנסיוניות גבוהות.
קיימת ביקורת ציבורית על כך שפטורים אלו תורמים להקצנת אי השוויון בחברה הישראלית. הם מאפשרים לבעלי ההכנסות הגבוהות ביותר לשלם שיעור מס אפקטיבי נמוך בהרבה ממס ההכנסה השולי המקסימלי. כתוצאה מכך נפגעת הלגיטימיות של מערכת המס בעיני הציבור. מנגד יש הטוענים כי פטורים אלו חיוניים על מנת למשוך השקעות לישראל ולמנוע העתקת עסקים ונכסים לחו"ל. עם זאת, הקולות הקוראים לרפורמה במערכת הפטורים לבעלי ההכנסות הגבוהות הולכים וגוברים, על מנת לקדם מיסוי פרוגרסיבי והוגן יותר.
פטור ממס ושהייה בחו"ל
שהייה ממושכת בחו"ל יכולה לאפשר לתושבי ישראל ליהנות מפטור חלקי מתשלום מס הכנסה בישראל, בהתאם לחוקי המס. פטור זה ניתן במטרה למנוע כפל מס על אותן הכנסות שכבר שולם עליהן מס בחו"ל. על פי חוק, תושב ישראל ששהה מחוץ לישראל למעלה מ-183 ימים רצופים בשנת המס, זכאי לפטור על הכנסה שהופקה בחו"ל בתקופת שהותו שם. ככל שמשך השהייה בחו"ל ארוך יותר, כך גדל שיעור הפטור ממס הכנסה.
תנאי נוסף הוא שמרכז חייו של הנישום עבר בפועל להתנהל מחוץ לישראל. עם זאת, הפטור אינו חל על הכנסות פסיביות כגון ריבית או דיבידנד שמקורן בישראל. קיימת ביקורת על תושבים שמנצלים לרעה פטור זה על ידי מעבר מזויף למדינות זרות לתקופות קצרות כדי ליהנות מהקלות המס. לכן רשויות המס בוחנות בקפידה טענות לזכאות לפטור על סמך שהייה בחו"ל. עם זאת, כשהוא נעשה כדין, מדובר בפטור לגיטימי המכוון למנוע כפל מס.
יתרונות מדיניות הפטור ממס
על אף הביקורת, לפטור ממיסים ישנם גם יתרונות והיבטים חיוביים שיש להכיר בהם:
- פטור ממס הכנסה מאפשר לממשלה לכוונן התנהגות רצויה בקרב הציבור ללא צורך בהוצאה תקציבית ישירה. לדוגמה, פטורים על חיסכון פנסיוני מגדילים את שיעורי החיסכון לגיל זקנה.
- פטורי מס יכולים לשמש כלי יעיל למתן הטבות לאוכלוסיות מוחלשות או לעידוד צריכה של שירותים חברתיים חיוניים, כגון פטורים לנכים או פטורים על ביטוח בריאות.
- פטור ממיסים מאפשרים גמישות וחופש בחירה למשלם המיסים. הפרט יכול לבחור אם לנצל או לא לנצל פטורים שונים לפי מצבו וצרכיו.
- הפחתת נטל המס הישיר על משקי בית והגדלת הכוח הקנייה של הציבור. פטורים מסוימים עשויים אף לתמרץ יצירת מקומות תעסוקה חדשים.
כמובן שיש לעצב את הפטורים בזהירות ולפקח על יעילותם. אך במקרים רבים הם עדיין מהווים כלי מדיניות אפקטיבי עם יתרונות משמעותיים, אם נעשה בהם שימוש נבון.
חסרונות וביקורת
אף שלפטורי מס יש יתרונות רבים, הרחבתם המופרזת עלולה ליצור בעיות ועיוותים. קיימת ביקורת גוברת בישראל על היקף הפטורים ממס הכנסה והשפעותיהם השליליות.
ראשית, פטורים נרחבים ובלתי ממוקדים תורמים לאי שוויון בחלוקת נטל המיסים. הם מאפשרים לבעלי הכנסות גבוהות לשלם פחות מס באופן לא פרופורציונלי. לעומתם, משפחות מעוטות הכנסה אינן יכולות לנצל את מלוא ההטבות.
שנית, פטורי יתר עלולים לגרום לאובדן הכנסות ניכר לממשלה. הדבר פוגע ביכולת לממן שירותים ציבוריים חיוניים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה. זהו מחיר כבד מדי עבור הקלות הניתנות למשלמי מיסים מסוימים. כמו כן, חלק מהפטורים אינם אפקטיביים ואינם משיגים את מטרותיהם. לדוגמה, הפטורים על קרנות השתלמות לא בהכרח מגדילים את ההשקעה בהון אנושי.
יתרה מכך, פטורי יתר עלולים לעודד צריכה מוגזמת של שירותים מסוימים מעבר לנדרש. למשל, פטורים גורפים על ביטוחי בריאות פרטיים. בשנים האחרונות קמה דרישה גוברת מצד ארגונים חברתיים ואנשי אקדמיה לרפורמה במערכת פטורי מס ההכנסה בישראל, על מנת לייעל, למקד ולצמצם את ההטבות המופרזות. יש צורך בדיון ציבורי מעמיק על עיצוב נכון יותר של מדיניות הפטורים.
חלופות מוצעות למדיניות הקיימת
פטורי מס הם אמצעי נפוץ לקידום מטרות חברתיות וכלכליות, אך הם אינם הכלי היחיד. קיימות מספר אלטרנטיבות אפשריות לפטורים:
- תמריצים ישירים – מתן מענקים, סבסוד או הטבות אחרות שאינן באמצעות הקטנת מס. לדוגמה, מענקי השתלמות במקום פטורים על קרנות השתלמות.
- רגולציה – חקיקה המחייבת או מגבילה התנהגות מסוימת. למשל, חובת חיסכון פנסיוני מסוים במקום פטורים על חיסכון רשות.
- מיסוי ישיר – העלאת שיעורי מס כדי לממן הוצאה חברתית רצויה, במקום מתן פטורים.
- שינוי סדרי עדיפויות – קיצוץ בהוצאה אחרת כדי לממן תקציב למטרה חברתית מסוימת.
- שיתופי פעולה – עבודה משותפת עם מגזר שלישי ופרטי למימון וקידום מטרות חברתיות.
האלטרנטיבות האלה אינן חפות מחסרונות ויש לשקול כל מקרה לגופו. עם זאת, בחינה ביקורתית של פטורי מס קיימים עשויה להצביע על כיווני פעולה חלופיים יעילים והוגנים יותר במקרים מסוימים.
ייעוץ מס לצורכי פטור ממס הכנסה
ניצול פטור מס הכנסה להם זכאי המשלם מחייב היכרות עם החוק ותכנון פיננסי נבון.
על כן, רבים פונים ליועצי מס מקצועיים לצורך מיצוי זכויותיהם ומקסום החיסכון במס. יועץ המס בוחן את מאפייני ההכנסה וההוצאות של הלקוח, ומזהה עבורו הזדמנויות לניצול פטורי מס קיימים או חדשים שנכנסו לתוקף. לדוגמה, בדיקת הזכאות לפטורים על תשלומים לביטוח בריאות משלים או לחיסכון פנסיוני.
כמו כן, יועץ המס מסייע בתכנון המיסוי לשנים הבאות תוך ניצול מירבי של הפטורים האפשריים. היועץ אף יכול לייצג את הלקוח מול רשויות המס במקרה של עוררין על זכאותו לפטור כלשהו. שימוש בשירותי ייעוץ מקצועיים מסייע למשלם המס למקסם את החיסכון תוך ציות לחוק ותכנון מיסוי הולם לטווח ארוך. עם זאת, יש להימנע מתכנוני מס "אגרסיביים" העלולים לעורר בעיות מול רשויות המס.
סיכום
למדיניות של מתן פטורים ממס הכנסה יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד הם מעניקים למשלמי המס אוויר לנשימה וכסף בארנק ולצורכי פנסיה. מנגד עולה הטענה כי הפטורים לא תמיד מתגמלים את אלה שבאמת זקוקים להם. בכל מקרה, חשוב כי מדיניות זאת תיקבע בהתאם לתוכנית כלכלית סדורה. לצד זה, מבחינת משלמי המיסים, כדאי להם לנצל כל פטור לו הם זכאים, ועדיף שיעשו זאת למטרות חיסכון.
