על מנת להקל על נטל המס של אנשים עם מוגבלויות ולאפשר להם לשמור על רמת חיים סבירה, מדינת ישראל מעניקה פטור ממס הכנסה לאנשים עם אחוזי נכות מסוימים. אולם, חישוב אחוזי הנכות לצורך קבלת הפטור הוא תהליך מורכב הדורש הבנה מעמיקה של הקריטריונים הרפואיים, המנגנונים החוקיים והפרוצדורות המנהליות הרלוונטיות. במאמר זה נסקור בהרחבה את האופן שבו מחושבים אחוזי הנכות לצורך פטור ממס הכנסה בישראל, תוך שימת דגש על ההיבטים השונים של התהליך.
הגדרת נכות לצורכי מס
נקודת המוצא לדיון על פטור ממס הכנסה מחמת נכות היא ההגדרה החוקית של המונח "נכות" בהקשר הספציפי של דיני המס. על פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, אדם נחשב ל"נכה" אם הוא סובל מליקוי פיזי, נפשי או שכלי הגורם לפגיעה משמעותית וארוכת טווח בתפקודו. החוק קובע סף כמותי להגדרת נכות – הליקוי חייב להיות בשיעור של 90% לפחות באופן כללי, במקרה של פגיעה תפקודית באיברים מוגדרים ניתן לקבל הקלות בהקלות מס כבר בשיעורי נכות הנמוכים מהרף הרגיל של 90%, הכוללת את הגפיים, חוש הראייה, חוש השמיעה ועוד. בנוסף, על מנת להיחשב כנכות, הליקוי צריך להיות בעל אופי מתמשך – עליו להימשך או להיות צפוי להימשך תקופה של שנה אחת לכל הפחות.
אופן קביעת אחוזי הנכות
האחריות לקביעת אחוזי הנכות לצורך פטור ממס הכנסה מוטלת על ועדות רפואיות מיוחדות הפועלות מטעם המוסד לביטוח לאומי או קצין התגמולים במשרד הביטחון (כאשר מדובר בנכי צה"ל). הוועדות מורכבות מרופאים בכירים בעלי התמחות בתחומים הרפואיים הרלוונטיים לסוג הליקוי הנדון. הן מתכנסות לשם בחינת מצבו הרפואי של הפונה, על בסיס מסמכים ואישורים רפואיים עדכניים, ממצאי בדיקות וחוות דעת מקצועיות. תפקידן של הוועדות הוא להעריך את חומרת הליקוי ואת השפעתו על תפקודו של האדם, ולתרגם זאת לאחוזי נכות על פי אמות המידה שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי. מדובר באמות מידה אובייקטיביות ואחידות, המבוססות על ניסיון רפואי רב-שנים ועל עקרונות של תורת הערכת הנכות.
מבחני התפקוד
פרמטר חשוב בהערכת הנכות לצורך פטור ממס הכנסה, מעבר לעצם קיומו של הליקוי, הוא מידת השפעתו על תפקודו היומיומי של האדם. לשם כך, הוועדות הרפואיות מבצעות סדרה של מבחני תפקוד המעריכים את יכולתו של הפונה לבצע פעולות שגרתיות הנדרשות לקיום עצמאי. בין היתר, נבחנים כושר הניידות וההליכה, היכולת לבצע פעולות של הלבשה, אכילה ושתייה, השליטה על הסוגרים, היכולת לבצע מטלות ביתיות בסיסיות ועוד. חשיבותם של מבחנים אלה נובעת מכך שהם מספקים אינדיקציה מעשית לגבי רמת התפקוד של האדם ויכולתו להתפרנס למחייתו. תוצאות המבחנים משוקללות יחד עם הערכת חומרת הליקוי הרפואי לכדי קביעה סופית של אחוזי הנכות.
חישוב אחוזי הנכות המשוקללים
מציאות החיים מלמדת כי לעתים קרובות, אנשים סובלים ממספר ליקויים במקביל, שלכל אחד מהם השפעה שלילית על התפקוד הכולל. במצבים אלה, אחוזי הנכות אינם מחושבים באופן מצרפי פשוט, אלא נעשה שימוש בנוסחה מתמטית מורכבת יותר. בשלב הראשון, נקבעים אחוזי הנכות בנפרד עבור כל אחד מהליקויים. לאחר מכן, הערכים הללו מוזנים לנוסחת השקלול, אשר מביאה בחשבון לא רק את הערכים המספריים כשלעצמם, אלא גם את מידת החפיפה או הסינרגיה שבין הליקויים. כך, למשל, שני ליקויים בשיעור של 30% כל אחד, לא יסתכמו בהכרח לנכות כוללת של 60%. הסיבה לכך היא שחלק מההשפעות השליליות על התפקוד עשויות להיות חופפות, ולכן המשקל האפקטיבי של שני הליקויים יחד עשוי להיות נמוך יותר מסכום האחוזים הנומינלי.
סוגי הפטורים ממס הכנסה
פטור ממס הכנסה לנכה אינו אחיד וגורף, אלא מדורג לפי אחוזי הנכות שנקבעו. ניתן להצביע על ארבע קטגוריות עיקריות של פטורים:
- נכות בשיעור של 90% ומעלה – במקרה זה, בעל הנכות זכאי לפטור ממס הכנסה על הכנסותיו מיגיעה אישית. המונח "יגיעה אישית" מתייחס להכנסות הנובעות מעבודה או מפעילות ייצורית שלו עצמו, להבדיל מהכנסות פסיביות.
- נכות מלאה בשיעור של 100% – בעוד נכות של 90% מקנה פטור רק על הכנסות מיגיעה אישית, הרי שנכות מוחלטת של 100% מזכה את הנישום בפטור מלא ממס גם על הכנסות שמקורן אינו ביגיעה אישית, כדוגמת הכנסות מהשכרת נכסים, מריבית, מדיבידנדים וכו'.
- עיוורון – ליקוי ראייה קיצוני, המוגדר בחוק כעיוורון, מהווה עילה אוטומטית לפטור ממס הכנסה, וזאת ללא קשר לשיעור אחוזי הנכות שנקבעו לנישום במסגרת ועדות אחרות.
- נכות בשיעור של 40% ומעלה באיברים מוגדרים – כפי שצוין לעיל, הפגיעה באיברים מסוימים, ובהם הגפיים, חושי הראייה והשמיעה, מקנה זכאות להקלות במס כבר מרף נמוך יותר של 40% נכות. הטבה זו ניתנת בדמות נקודות זיכוי המפחיתות את סכום המס שעל הנישום לשלם, בהתאם למדרגות שנקבעו בחוק.
תהליך הגשת הבקשה לפטור
על מנת שייהנה מהטבת פטור ממס הכנסה לנכה על בעל הנכות להגיש בקשה מסודרת ומנומקת למשרד השומה האזורי הרלוונטי. הבקשה תכלול את הפרטים האישיים של הנישום, את העילות שבגינן הוא מבקש להכיר בו כנכה, ואת כל האישורים והמסמכים הרפואיים המעידים על מצבו, לרבות פרוטוקולים עדכניים של ועדות רפואיות שקבעו את אחוזי הנכות. חשוב להגיש את הבקשה במועד הקבוע בחוק – ככלל, עד ה-31 במרץ של שנת המס שלאחר השנה הרלוונטית. לאחר הגשת הבקשה, פקיד השומה יבחן את המסמכים, ובמידה שמצא כי הבקשה מנומקת כראוי והעובדות הרפואיות מוכחות, יאשר את הפטור המבוקש.
השגה על החלטות
המציאות מלמדת כי לא תמיד בקשה של פטור ממס הכנסה לנכה מתקבלת על ידי רשויות המס, או שבעל הנכות עצמו אינו שבע רצון מאחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי הוועדה הרפואית. במצבים אלה, החוק מאפשר להגיש השגה או ערעור על ההחלטה, וזאת בתוך פרק זמן קצוב. ערוץ ההשגה הראשון הוא במסגרת המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון עצמם, על ידי פנייה מחודשת לוועדה הרפואית או לוועדה רפואית לערעורים, בצירוף ראיות ונימוקים נוספים שיש בהם כדי לשנות את ההחלטה המקורית. במידה שהשגה זו נדחית, ניתן להמשיך ולערער בפני ערכאה שיפוטית – בית הדין האזורי לעבודה. בבית הדין ניתן יהיה להציג טיעונים משפטיים מפורטים ולהיעזר בייצוג של עורכי דין המתמחים בתחום, על מנת להוכיח את הזכאות לפטור.
סיוע של גורמים מקצועיים
לאור מורכבות הסוגייה וההשלכות הכספיות המשמעותיות שעשויות להיות לה, מומלץ לכל מי שמבקש לקבל פטור ממס הכנסה לנכה להיעזר בליווי ובסיוע של גורמים מקצועיים בתחום. עורכי דין העוסקים בדיני הביטוח הלאומי ובדיני המיסים מכירים היטב את מכלול ההיבטים של ההליך, החל משלב ההכנה לוועדות הרפואיות, דרך הגשת הבקשות לרשויות המס, וכלה בטיפול בהליכי השגה וערעור. באופן דומה, גם יועצי מס מנוסים יוכלו לספק מענה לסוגיות חישוביות ופרוצדורליות, ולסייע למבקש פטור ממס הכנסה לנכה למצות את זכויותיו במישור המיסוי. חשוב לבחור בעל מקצוע מיומן ואמין, שיוכל לתת מענה אישי ומותאם לצרכיו הספציפיים של כל פונה. למרות שסיוע מסוג זה עולה כסף, לרוב הוא משתלם בגלל יכולתם של אותם אנשי מקצוע לקצר תהליכים, לצמצם התנגדויות ולשכנע את נציגי הוועדה הרפואית.
